<h1>רבינו ירוחם נ"א ח"א</h1>
<h2>דף כד.</h2>
ובן ל' פשוט במ"ק דיוצא בכלי אבל לא במטה ועומדין עליו בשורה ואומרי' עליו ברכת אבלים ותנחומי אבלי'. ובן י"ב חד' יוצא במטה ולעשות עליו הספד אם הוא בן עני עושין עליו הספד כשהוא בן ה' שנים שחביבין עליהם בניהם לעניים ולעשירים בני שש שנים ובני זקנים כבני עניי' כי הזקנים חביבין בניהם עליהם יותר וי"מ דת"ח קרויין זקנים משום כבוד התור' ותניא באבל רבתי [שמחות פ"ג ה"ד] בני העניי' כבני החכמים ובני חכמי' כבני מלכי' מתעסקי' וסופדי' אותם בעלוי. [שם ה"ה] ותינוק שיודע לישא וליתן יוצא במעשה עצמו אין לו מעשים יוצא במעשה אבותיו ואם אין לאבותיו יוצא במעשה קרוביו וכתב רבי' האיי קטן שעברו עליו ל' יום אומרין עליו צדוק הדין וקדיש שאין אלו גדולים מן השורה שעומדין עליו ואין זה דומה להספד דהלכה עניים בני ה' עשירים בני שש כמו שכתבתי. תינוק שנולד והוא בן ג' או ד' ימים הרי נוהגין ויש לנו קבלה, כי כשמת מוהלין אותו על קברו ומשימין לו שם לזכר שירחמוהו מן השמים ויחיה בתחיית המתים ויהיה בו דעה ויכיר את אביו כך כתב רבינו גרשוני בתשוב'.
תוך ל' יום שנולד אם מת הרי זה נפל ואין מתאבלין עליו ואם מת ביום ל' הרי הוא כלפני שלשים ואין מתאבלין עליו ודוקא בדלא קים ליה חדשיו אבל אם יודע ודאי שכלו לו חדשיו במעי אמו אפילו מת תוך שלשים יום מתאבלים עליו כך פשוט בבכורות [מ"ט ע"א] ובגמר' שבת [קל"ו ע"א]. וכתב הר"י בן גיאת דמשכלו לו חדשיו הרי הוא כחתן כדאמרי' בנדה פ"י [מ"ד ע"ב] ומ"ק ואומרי' עליו ברכת אבלים וכו' ואפילו מת בתוך ל' והרמב"ן ז"ל כתב דכל תוך ל' יום שמת אפי' כלו לו חדשיו מתאבלין עליו אבל אין אומרי' עליו ברכת אבלים וכו' ואפילו שאין עומדין עליו בשורה מברין עליו בסעודה ראשונה כדאמרינן פרק אלו מגלחין בריה דרב דימי בר יוסף אתיליד ליה ינוקא וכו' ע"כ ובאבל רבתי [שמחות פ"א ה"ז] תניא המחותך והמסורס והנפלים ובן ח' חי ובן ט' מת אין מתעסקין עמהם לכל דבר. וקודם שלשים יום אפילו גמרו סימניו כלומר שערו וצפרניו אין מחזיקין אותו בבן קיימא עד ל' יום כמו שכתבתי. ועוד פשוט במ"ק [כ"ד ע"א] תוך ל' יום שמת יוצא בחיק כלומ' שאין מוציאין אותו במטה ולא בכלי ונקבר באשה אחת ושני אנשי' פירוש שאין צריך י' לקברו אבל לא באיש א' וב' נשים משום יחוד ואין צריך לעמוד עליו בשורה פירוש שורה כשחוזרין מבית הקברות ואומרים לו תתנחם ואין אומרי' עליו ברכת אבלים שהי' ברכת רחבה ולא תנחומי אבלי' שהולכין כל ז' לנחמו פירוש ובודאי אין אומרים עליו צדוק הדין וקדיש וזה הכלל כל זמן שעומדין עליו בשורה אומרים עליו צדוק הדין ואם לא לא כמו שכתב רבינו האיי ז"ל ולמטה אכתבנו.
